בסוף דצמבר 2022 עברה עלינו טלטלה גדולה מאד.
בשעת לילה מאוחרת, כשחזרתי מהסטודיו, פתחתי את דלת הדירה שלנו ואחרי שניות של התאוששות, הבנתי שאני רואה את פינת האוכל שלנו עולה באש (ממש! עם להבות והכל....).
מה אני עושה?
2 מהילדים בבית (אחד בצבא), ישנים, הכלב גם.
כולם בבניין ישנים מן הסתם...
תוך כדי חיוג למכבי אש, רצתי להביא מהאוטו ג'ריקן גדול מלא מים (מה חשבתי לעצמי לעזאזל? שאני סמי הכבאי??....)
איפההההההה, לא הצלחתי להתקרב אפילו לדלת. עשן סמיך ולא רואים כלום. גם חשמל אין.
המוקדן שלח את הכוחות לכיווני ונשאר איתי על הקו.
ואני?
רצה כמו מטורפת בין החצר שלנו (מסביב לבניין) לבין דלת הכניסה – צורחת את שמות הילדים בתקווה שישמעו אותי ויתעוררו.
אחרי 3 דקות שנראו כמו נצח, גפן שמעה אותי וקראה לי.
בלי לראות כלום, הצליחה לצאת מהדלת.
אחת בחוץ – נשאר עוד אחד וכלב.
דקה נוספת עוברת, שומעת את הסירנות מתקרבות. נצחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח כבר אמרתי?
רותם מתעורר ויוצא סהרורי גם הוא.
ושולי? לא יוצא... קוראים לו והוא לא בא.
ביקשו לפנות מיד את הילדים לבדיקות בבית החולים (לשניהם היו סימני שאיפת עשן) והבטיחו לעשות הכל למען הכלב.
אה, כן – ועירד?
בחו"ל מהעבודה כמובן.........
מאז אותו לילה ולמשך חצי שנה כמעט, התנהלנו ב"אירוע מתגלגל", שסופו סרב להגיע...
ולמה יש עשן בלי אש?
אז ככה – מה שבפועל נשרף בדירה שלנו, היה פינת האוכל והכיסאות סביב השולחן (עגול) ועוד מספר פריטים שהיו על השולחן או לרגליו.
אבל!
כבר בבוקר למחרת, כשהגעתי עם השמאי של הביטוח לדירה, גיליתי, שלהערכתו לא נוכל לגור בבית כחודשיים לפחות.
הלם.
הדירה שחורה כולה, סימנים של פיח ועשן בכל מקום וריח נוראי בכל פינה בבית, הודות למזגן מרכזי שפשוט העביר בצנרת את כל הפיח לחדרים... גם מקומות שנראה שכלום לא הגיע אליהם, מתגלים בנגיעה קלה כמלוכלכים מאד ומפויחים.
מסתבר, שכמו בכל דבר בחיים כמעט, יש דברים שאתה לומד עליהם רק מתוך הניסיון... כך למדנו למשל, שנזקים של פיח ועשן גרועים לעיתים יותר מאשר שריפה שמכלה את הכל....
לשמחתי, קיבלנו כמה החלטות ממש טובות, מיד כשהיה לנו שניה לעכל מה שקורה:
כמויות האהבה והעזרה שזכינו לה היו כה גדולות מרגשות.
מילים לא יוכלו להסביר זאת.
הצלחנו לגייס תכולה שלמה לבית, כולל דברים שלא חלמנו בכלל שנקבל בשלב זה. מכל עבר פנו אלינו בהצעות לעזרה - בבישולים, סידור הבית, רהיטים ועוד ועוד.
היינו אסירי תודה לכולם. חסרי מילים לפעמים מהתרגשות.
הזדמנות מעולה לחזור עם הילדים לאחד ה-משפטים - "כל ישראל ערבים זה לזה". קשה מאד להסביר את התחושה של מה זה לגור בבית שלא שייך לך, עם תכולה ש-90% ממנה לא שלך מבחירה. תוסיפו לזה חוסר ודאות מוחלט באשר לדברים שנלקחו לניקוי (מוצרי חשמל קטנים ומוצרי טקסטיל מכל הבית) –
יחזרו אלינו?
האם נאלץ לזרוק אותם?
ומה עושים בינתיים עם בגדים?
נעליים?
מוצרי קוסמטיקה?
תרופות?
הטיפול בדירה השרופה, לצד הדירה החדשה דרש המון משאבים וכוחות נפשיים. החל מ"בילוי" בתיאומים עם ספקים ומשפצים שונים וכלה בעבודה מול הביטוח ובמיון קבלות של מה שנאלצנו לקנות עקב המקרה.
לא היה רגע דל!
העבודה לצד הנחות היסוד של NLP האהובות עליי, הקלה עליי מאד הרבה מההתמודדויות. הנה חלק לדוגמא:
יכולה להמשיך עוד ועוד אבל נראה לי שהעניין מתחיל להיות מובן...
מנצלת את הבמה להודות לכל מי שהיתה לו יד בעזרה - המוראלית והפיזית בתקופה ההיא.
שרק נהיה בריאים!
אמן
** ולכל הסקרנים אספר שהדליקה פרצה עקב נר שעמד על מפת השולחן ללא בידוד מספיק...