מספקנות לסקרנות

אחד הדברים עליהם נחשוב כשנשמע את המילה "סקרנות" הוא - ילדים.

ילדים הם יצורים סקרניים עד מאד ובעצם לומדים את העולם מתוך הסקרנות וההשתאות של המפגש הראשוני עם אנשים שונים, חוויות, בעלי חיים, חומרים ועוד.

יש אינספור מחקרים ומאמרים על כך, שסקרנות מעודדת למידה, התפתחות וצמיחה ועל כך שיש לעודד אצל ילדים את התכונה הנפלאה הזו.

באחד התרגילים הראשונים שקיבלנו הביתה בקורס NLP Practitioner (אצל הדס וילף הנפלאה), התבקשנו לצאת החוצה ולתאר את מה שאנחנו רואים וחווים, תוך שימת לב מיוחדת לדברים שאולי אנחנו כבר רגילים לראות ולכן לא מבחינים בשינויים, לקולות שאולי פספסנו, לדברים שנעלמו מהמקום בו אנחנו נמצאים ובכלל - לבוא בסקרנות למקום המוכר, כאילו הגענו אליו לראשונה.

שניה אחרי הצורך להיות ציניים לגבי התרגיל הזה (מה כבר אני אראה שיהיה אחרת ממה שאני רואה כל יום?...), התרגיל הזה מאפשר התבוננות חדשה על השגרה בעצם, ומאפשר גילויים חדשים ואפילו מפתיעים לעיתים. 

עץ שיוצאים לו עלים חדשים, ענן בצורה ייחודית, סימנים של עקבות עלהשביל ועוד...

עוד למדתי בקורס, על גמישותו של המוח והיכולת שלו לייצר חיבורים שלא היו קיימים בו קודם לכן, גם אצל אנשים מבוגרים! בעזרת אימונים מתמשכים, התמדה וטכניקות שונות, אנחנו יכולים לשנות דפוסי חשיבה, להפחית ביקורתיות, להפוך יעילים יותר ואפילו להגשים חלומות כמוסים.

האדם הממוצע עשוי לפקפק בכך שיעלה בידו להשתנות בצורה דרסטית ויש לכך המוןןןןן סיבות - הכללות שאנחנו נוטים לעשות, השמטות של פרטים מהזכרון שלנו, סילוף של המציאות ועוד... הדברים מאד טבעיים ונובעים מהרקע ממנו אנחנו באים, הסביבה בה גדלנו, האנשים איתם באנו במגע וכיו"ב.

ואם ניקח את זה לנושא לשמו התכנסתי, אז - אחד הדברים הראשונים שאני שומעת, כשאני מציעה למישהו להגיע אליי לסטודיו לסדנה, הוא: "אבל אני לא יודע.ת לצייר" או "אני ממש לא כשרוני.ת".

התגובה הזו מאד טבעית. ואני אסביר:

עולם האמנות של ה - Fine arts (פיסול, רישום, ציור) הרגיל אותנו לעולם מושגים 

ספציפי בנוגע לעבודות אמנות ולעוסקים באמנות. אמן נחשב מישהו בעל כשרון גדול, 

ייחודי, המכין עבודות אמנות "יפות" בעלות ערך רב.

להבדיל מתחומי ה-Fine arts, אשר מורכב רובו מחוקים נוקשים, שאיפה לשלמות, ביקורת רבה וחוסר גמישות, זרם האמנות של "מיקס מדיה", שונה בתכלית!

החוק היחיד בסטודיו שלי הוא - שאין חוקים!!

מה זה אומר? 

1. שהרעיון הוא לבוא בסקרנות לכל שיעור / סדנה. מוכנים להפתעות ולהתנסות חדשה ולא תמיד צפויה.

2. שכל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה. מבלי שאני אגיד לו מה "נכון" או "לא נכון".

3. שהדגש הוא על ביטוי עצמי ועל הנאה מתהליך ופחות על התוצאה.

4. שהגיוון בשיעורים הוא עצום ויש אינסוף למידה.

5. שלומדים המון דברים על עצמנו רק מתוך ההתנסויות השונות.

6. שיש המון כבוד לייחודיות של כל אחד ואחד - לדרך היצירה, הביטוי, לקצב העבודה ועוד ועוד.

7. שחוסר ניסיון/כשרון - הוא יתרון! (כן כן קראתם נכון)

עד היום פגשתי לא מעט פרצופים ספקניים, שהתחלפו בפרצופים סקרנים תוך מספר שעות. החל מכאלה שחשבו שיש להם "ידיים שמאליות" וכלה באלה שמבקרים את עצמם על כל דבר שעשו ואינו "מושלם".

אז מצד אחד, אולי לא מתאים לכל אחד שיקראו לו "ילד". 

מצד שני, מי מאיתנו לא היה רוצה לחזור לשחק? לחקור? להנות סתם ככה בלי סיבה מיוחדת? לשכוח לרגע מהדאגות?

מצרפת פה כמה תמונות של ספקנים מקצועיים לשעבר - תשפטו אתם האם חידוש הסקרנות שלהם השתלמה...

אז אם הגעתם עד כאן ובא לכם לבדוק איך ספקנות הופכת לסקרנות - דברו איתי!

החיים לצד סקרנות הולכת וגוברת מלאים בשמחה, גילויים חדשים, התרעננות, 

התפתחות וגיוון...