געגועים לאמא

הפוסט הזה עולה באיחור קל. 

הוא נכתב ממש מיד אחרי יום המשפחה ואחרי האזכרה מס' 15 של 

אמא שלי.

אבל אני שלמה עם זה.

סקרנית לשמוע איך נהניתם ממנו על אף הדיליי :-)

בסוף ינואר השנה קרה לי משהו שלא קרה לי מאז שהתחלתי לכתוב בבלוג.

כתבתי את הפוסט לבלוג מראש, שמרתי את הקובץ במחשב באופן מסודר,

ואז - ביום שרציתי להעתיק אותו לאתר שלי ולהעלות, בום! 

הקובץ נפתח ובו כותרת בלבד...

לא משנה מה עשיתי, לא הצלחתי לשחזר את הקובץ או למצוא אם שמרתי בטעות במקום אחר. 

אז הנה אני, מגייסת את זכרוני לשחזר את הפוסט, בתקווה שהמסר העיקרי שלו יישמר (מזל גדול שלא תדעו חחחח).

בינואר מתחילה לה שנה חדשה וחוגגים בו גם את ט"ו בשבט ואת יום המשפחה, חודש אופטימי ומשמח בסה"כ.

בשבילי, ינואר הפך להיות חודש פחות שמח לפני 15 שנים, כשאמא שלי נפטרה ביום האחרון של חודש ינואר, אחרי שנלחמה על חייה 3 שנים בגבורה חסרת תקדים.

השנה התווספה פרידה נוספת שהפכה אותו לחודש אפילו פחות שמח, כשנפרדתי מאורטל דרי-אמיר, חברה אהובה שהכרתי "בחוג הסרטן". אורטל הותירה אחריה בעל ושני ילדים (19,16).

יש הרבה דיונים סביב הנושא של יום המשפחה וויכוחים רבים לגבי - האם הוא צריך להישאר "יום האם" כמו שצויין בעבר או שאפשר להתקדם ולקרוא לו "יום המשפחה"...?

ככה או אחרת, המשפחה אינה אותה משפחה כשאין אמא בסביבה...

(מסייגת ואומרת שכמובן שיש משפחות אחרות ובהרכבים שונים של הורים, אני מדברת הפעם על משפחה של אמא אבא וילדים, כזו כמו שאני גדלתי בה...כי לא חוויתי משהו אחר).

מצד שני, היום אני יודעת, שאמא שלי נמצאת איתי ובתוכי כל הזמן.

לקח לי זמן להבין את זה

לקח לי זמן להגדיר את זה

ולקח לי זמן להתחזק מזה

בדיעבד, אמא ואבא שלי לימדו את כולנו להיות עצמאיים, ערכיים, נחושים, להאמין בעצמנו ולהעריך לימודים וידע. 

בעולם בו אנחנו חיים היום, אנחנו ההורים הרבה פעמים מנסים לחסוך מהילדים שלנו סבל מיותר, עצב, קושי ומרפדים אותם ממש עד גיל מבוגר מאד. בלי לשים לב, הילדים, שאינם מכירים פעולות פשוטות כמו נסיעה באוטובוס אפילו, גדלים להיות אנשים נזקקים ותלותיים...

אני אפילו לא מתחילה לדבר על כך שאנחנו "מנהלים" לילדים את החיים, מתערבים בבית הספר, בחוגים, מתווכים להם (כמעט) הכל ומצ'פרים אותם במתנות חסרות כל פרופורציה - ליומולדת או סתם ככה "כי הם ביקשו יפה".

המשמעות של האימהוּת עבורי היא כל כך גדולה ואני מרגישה שילדיי הם בית הספר הכי טוב שיכולתי ללמוד בו. אין סוף להתפתחות ואין סוף לאתגרים.

למדתי מאמא שלי כל כך הרבה!

לאהוב

להקשיב

להתחבר עם אנשים מכל סוג

לכבד

להעריך מה שיש לי

לעבוד קשה

לא לקחת כלום כמובן מאליו

לתפור (גם במכונת תפירה!) 

לרקום

לסרוג 

לבשל

לאפות

לקחת חלק מהעבודות השונות בבית 

לקחת אחריות על מעשיי והתנהגותי

להיות מטופחת

להיות אסתטית

לשמור על עצמי

להעריך ידע

ועוד ועוד ועוד...

לפני 15 שנים, חדשיים אחרי שאמא שלי נפטרה, אני חליתי בסרטן השד. המחשבה על כך שהילדים שלי עשויים לגדול בלי אמא הביאה אותי לתובנות מאד עמוקות על החיים. על התפקיד שלי בחיים של הילדים וגם - על התפקיד שלי בחיים של עצמי, כמודל לילדים שלי.

לכן, בין היתר, אני מקפידה לדאוג לעצמי ולבריאות הנפשית שלי 

לזמן איכות עם עצמי

לשמור על פעילות גופנית קבועה וטובה עבורי

ללכת לטיפולים משלימים 

ללכת למעקבים רפואיים כנדרש

לשמר את הזוגיות הנפלאה שלי

ועוד ועוד....

אחרי שנים של עבודה בהייטק, השקעה נמרצת בפיתוח הקריירה שלי והלימודים האקדמיים, בחרתי לשנות כיוון לגמרי - לא כי לא אהבתי את מה שעשיתי קודם. אלא, כי הבנתי שאני צריכה את השינוי והשליטה בחיי כעצמאית לעומת כשכירה.

עבורי ללמד נשים שהן אמהות בסטודיו בכל שבוע, שבחרו להקדיש לעצמן זמן של שקט והנאה נטו, זו שליחות אמיתית. זה ממלא אותי וזה משמח אותי לראות שגם אמהות לילדים צעירים מבינות את הצורך הזה למלא את עצמן באנרגיה וכוח, על מנת שיוכלו להעניק ממנה בבית.

גם היציאה שלי מהבית וההגשמה העצמית היא בגדר שיעוּר חשוב עבורי ועבור ילדיי - אני סומכת עליהם שהם יסתדרו ואני מעודדת אותם להתמודד עם האתגרים שעשויים להיות כשאני לא בסביבה לעזור.

שנייה לפני שאסיים, רוצה לשתף בפרוייקט מאד מיוחד שהשתתפתי בו:

לפני כשנה וחצי, פנתה אליי מירב שקד בנוגע לפרוייקט מיוחד שהיא התחילה, בו בילתה שעות במחיצת יוצרות שונות, ראיינה אותן ואף איפשרה להן ליצור עבודה בהשראת שיר שבחרו מתוך קובץ שירים שלה (של מירב).

הפרוייקט הפך לימים לספר יפהפה ומושקע. אחת ההפקות היפות שראיתי!!

לצערי, העבודה שלי לא נכנסה בסופו של דבר לספר (משיקולי עריכה), אבל היות והשיר שבחרתי עוסק באמא והעבודה שעשיתי משלבת תמונה של אמא שלי בה השתמשתי, אני מצרפת אותם כאן.

* 

אִמָּא שֶׁלִּי נִסְפְּגָה בִּי כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ 

הִיא עֲדַיִן זוֹרַחַת בְּתוֹכִי 

חַמָּה 

מְחַבֶּקֶת 

עוֹטֶפֶת 

מְלַטֶּפֶת 

אִמָּא שֶׁלִּי הִיא הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹ 

שֶׁתָּמִיד תָּמִיד זוֹרַחַת 

בבֹּקֶר 

מוּאֶרֶת וּמְאִירָה. 

יֵשׁ סֵדֶר בַּיְּקוּם 

שֶׁלִּי. 

גַּם לְאַחַר שֶׁשָּׁקְעָה 

גַּם עַכְשָׁו כְּשֶׁחָשׂוּךְ 

אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהִיא שָׁם 

אֶת כָּל מָה שֶׁסָּפַגְתִּי וְלֹא נִתַּן 

לְהַסְבִּיר בַּמִּלִּים 

אִי אֶפְשָׁר לְאַבֵּד לְעוֹלָם.

(נכתב ע"י מירב שקד)

הטבה מיוחדת לקוראי הבלוג שלי!!!

בקישור הזה תוכלו לרכוש את הספר המדהים של מירב:

פשוט לחצו כאן.

קוד קופון 5555 נותן לכם 20% הנחה נוספים על המחיר באתר.

(136 ש"ח במקום 160 ש"ח מחיר רגיל)

ממליצה לכם בחום, גם כמתנה לחג!!